מקור קהלת א׳:ב׳
1 הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃
פירוש רש"י על קהלת א׳:ב׳
1 הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת. קֹהֶלֶת קוֹרֵא תַגַּר וְאוֹמֵר עַל־כָּל־יְצִירַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁהַכֹּל הֶבֶל שֶׁל הֲבָלִים הוּא:
2 הֲבֵל. "הֲבֵל" נָקוּד חֲטָף פַּתָּח לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, כְּלוֹמַר, הֶבֶל שֶׁבַּהֲבָלִים. שִׁבְעַת הֲבָלִים כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית: